סיעודי- יכול לקרות לכולם
לצערנו, כל אחד מאיתנו יכול בשלב מסוים להיחשב "סיעודי" אם בשל מחלה שפקדה אותו, ניתוח
שעבר, אירוע תאונתי שאירע לו, תשישות ושחיקה שנובעות מחלוף השנים ועוד, החיים אינם צפויים
ולכן, חשוב לוודא שהנכם מבוטחים בביטוח סיעודי.
אז מיהו אדם סיעודי?
קיימות שתי חלופות, האחת, כאשר האדם אינו מסוגל לבצע בכוחות עצמו לפחות
מחצית מפעולות היום יום )להתלבש, להתרחץ, לבצע מעברים משכיבה לקימה, לאכול, לשלוט על
הסוגרים, להתנייד באופן עצמאי( ונדרש לעזרת הזולת בביצוע אותן הפעולות.
החלופה שנייה, הינה כאשר האדם נדרש להשגחה בשל היותו "תשוש נפש".
באשר לחלופה הראשונה, בכדי לקבוע את מידת היזקקותו של אדם לעזרת הזולת בביצוע
הפעולות עליו לעבור " הערכה שיקומית" או " הערכת תלות " במסגרתה רופא מטעם חברת
הביטוח בודק את המבוטח כאשר הוא מסתמך על מבחן תלות שנקרא ADL (Activities of daily
living (. רוב פוליסות הביטוח הקיימות מכירות באדם כ " סיעודי" כאשר הוא אינו מסוגל לבצע
חלק מהותי ) 50% לפחות מהפעולה( של 3 מתוך 6 הפעולות הבאות:
1. לעבור באופן עצמאי ממצב של שכיבה לישיבה וקימה מישיבה.
2 . להתלבש או להתפשט באופן עצמאי.
3 . להתרחץ באופן עצמאי- לרבות כניסה ויציאה מן המקלחת.
4. לאכול ולשתות באופן עצמאי.
5 . לשלוט על הסוגרים.
6 . לנוע ממקום למקום באופן עצמאי- יובהר, כי כאשר אדם משתמש במקל הליכה או
באביזר עזר אחר, הוא עדיין ייחשב כמתנייד באופן עצמאי.
לצורך הוכחת אי-יכולתו של אדם לבצע את הפעולות הנ"ל או חלק מהן, עליו להצטייד
במסמכים תומכים לצורך חיזוק טענותיו והדבר יוכל לסייע בעדו גם כאשר הרופא מטעם חברת
הביטוח יקבע כי הוא עצמאי בביצוע פעולות אלו.
באשר לחלופה השנייה, בכדי לקבוע כי אדם הינו "תשוש נפש" קיים מבחן קצר לאבחון מנטלי
הנקרא " מיני מנטל" )באנגלית MMSE – Mini–mental state examination (. מבחן זה הינו המבחן
נפוץ ביותר המשמש לאבחון מחלת האלצהיימר והוא משמש כלי עזר מקובל ויעיל לצורך
אבחון אדם כ"תשוש נפש" )אך לא בהכרח יהיה הקובע(. במסגרת המבחן נשאל הנבדק
שאלות הבוחנות את התמצאותו בזמן ובמקום, יכולת זיכרון לטווח קצר וארוך, בחינת יכולתו
הקוגניטיבית ועוד, המבחן כשמו כן הוא, הוא מבחן קצר שעורך כ- 10 דקות. הציון המקסימלי
במבחן זה הינו 30 נקודות, כאשר הנבדק מקבל תוצאה של 24 נקודות ומעלה המבחן הוא
תקין, אך מתחת ל – 23 נקודות הדבר מצביע על ליקוי קוגניטיב י וככל שהנקודות יורדות כך
הליקוי הוא חמור יותר וכך גוברים הסיכויים כי אותו אדם יאובחן כ"תשוש נפש " וסיכויי ו לקבל
קצבת סיעוד גבוהים יותר.
חשוב מאוד להגיש את התביעה בתוך 3 שנים מהמועד בו החל האדם להיות "סיעודי " מאחר
שקיימת תקופת התיישנות בת 3 שנים קיימת כאשר בחלוף אותה התקופה -תביעתו תידחה. הגשת
תביעה לבית המשפט עוצרת את מרוץ ההתיישנות אך הגשת טפסי התביעה לחברת הביטוח אינה
עוצרת את ההתיישנות וחשוב לשים לב לכך.
חשוב לזכור כי כאשר מדובר בהתיישנות, גם אם חלפו 3 שנים, כל עוד המבוטח עדיין נמצא
במצב סיעודי הוא יכול לתבוע את חברת הביטוח ולקבל את המגיע לו.
בכבוד רב
עו"ד חן אורן
מנהלת מחלקת נזיקין
יציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בעקבות משבר הקורונה
מעסיק שאינו יכול להפעיל את העסק בשל צווי ההגבלה ו/או שבחר שלא להפעיל ו/או לצמצם את הפעילות העסקית בתקופת משבר יכול אחד משניים:
לפטר את העובד – ואז לשלם הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וכד',
להמשיך להעסיקו – לשלם שכר, נלווים וכד' גם אם אין לו עבודה לספק לעובד,
האלטרנטיבה שמצאו המעסיקים היא להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום בהודעה חד צדדית – חופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק, הנה למעשה חופשה כפויה, מהווה עילת פיטורים ועובד שהורה לו המעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום יכול לראות עצמו כמי שקיבל הודעת פיטורים – אלה אם כן הסכים העובד לצאת לחופשה ללא תשלום.
מכאן שההחלטה היא אישית לכל עובד אם הוא מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום ולהמתין לשיפור במצב המשק ובכל מקרה – לקצוב אותה לזמן סביר ומוגבל או שהוא רואה בהודעת המעסיק הודעת פיטורים ( אלא אם כן קיימת בחוק או בהסכם קיבוצי או בחוזה אישי הוראה לגבי אורך תקופת החל"ת ).
אם העובד לא מסכים לצאת לחל"ת, עליו להביע בפני מעסיקו התנגדות לכך בכתב כלומר "תחת מחאה" כך שהוא יוכל לתבוע את הפסדי השכר מהמעסיק בתקופת החל"ת או להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. במצבים מסוימים, הצדדים יכולים להגיע להסכמה על קיצוץ בשכר עד שהמשבר יעבור ( אלא אם בוחר העובד שלא להיעתר לבקשה של המעסיק לקצץ בשכרו והוא זכאי להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים ).
העובדה שיחסי עובד-מעביד ממשיכים להתקיים בזמן החופשה ללא תשלום, מעניקה יתרונות למעביד ועיקרן חובת הנאמנות, האיסור לפגוע באינטרסים וכל העולה מהחוק לעניין חובת עובד כלפי מעבידו או סייגים להתנהגותו, כגון חובת סודיות. המעסיק גם לא צריך להכשיר עובדים חדשים.
בהתאם להחלטת הממשלה יראו את העובדים שיצאו לחל"ת ביוזמת המעסיק, זכאים לדמי אבטלה בכפוף לקריטריונים המפורטים (גיל, תקופת עבודה קודמת וכו') באתר הביטוח הלאומי. קריטריונים אלו הם אישיים אבל הודעת החל"ת בכתב היא ההודעה הראשונית המזכה כניסה לבחינת המבחנים הנוספים לזכאות.
תקופת החל"ת, מה זה אומר הלכה למעשה ?
- במהלך תקופת החל"ת יחסי עובד- מעסיק ממשיכים להתקיים אלא שהם מוקפאים תוך שמירה על הזכויות הקיימות ( על פי הפסיקה מדובר ב"השעיה" של הסכם העבודה). בתקופה זו העובד לא מקבל שכר וזכויות אחרות נלוות כגון: דמי מחלה, פנסיה, הבראה, קרן השתלמות ואין לו חובה לעבוד אצל המעסיק. תקופה זו אינה מחושבת לצורך צבירת וותק בעבודה ( אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים ) למעט ותק לפיצויי פיטורים, 14 היום הראשונים של החל"ת נספרים והחל מהיום ה-15 לא נספרים.
• המעביד לא משלם את חלקו בהפרשות לפנסיה/ביטוח מנהלים שכן אין שכר באותה תקופת חל"ת, ולכן בהעדר הסכמה עם המעסיק לגבי התשלומים, העובד חייב לדאוג בעצמו להמשך רצף הביטוח על מנת לשמור על תנאי הביטוח הקיימים, בין אם מדובר בקרן פנסיה ובין אם מדובר בביטוח מנהלים.
איזה אחריות יש למעביד כלפי העובד התקופה זו?
- בחודשיים הראשונים של החופשה חובת התשלום עבור ביטוח לאומי וביטוח בריאות חלה על המעסיק ( המעסיק רשאי לדרוש אותו מהעובד ). החל מהחודש השלישי חובת התשלום היא על העובד ( מי שמקבל דמי אבטלה ינכה הביטוח הלאומי את שיעורי המס בכל תלוש ).
האם העובד חייב לצאת לחל"ת?
- הוצאת עובד לחל"ת משמע הרעת תנאי עבודה ולכן רשאי העובד לסרב לקבל את היציאה לחל"ת, להתפטר בדין מפוטר ולקבל את מלוא פיצויי הפיטורין – כל זאת בתנאיששלח הודעה מתאימה למעסיק על כוונתו להתפטר אם המעסיק לא ישנה את החלטתו.
האם מגיע לי פיצוי כלשהו מהמדינה?
- החל מ 1.3.2020 מי שהוצא לחל"ת לתקופה של יותר מחודש קלנדרי אחד ( מ 1 בחודש עד לסוף החודש ) רשאי להגיש בקשה לדמי אבטלה מביטוח לאומי.
האם אני יכול למצוא עבודה אחרת בזמן החל"ת ?
- עובד שנמצא בחל"ת ודורש דמי אבטלה רשאי למצוא עבודה אחרת בזמן החל"ת ולהתחיל במקום עבודה חדש בצירוף הודעה מוקדמת למעסיק הקודם ( אלא אם מדובר בחל"ת בהסכמה ואז צריך לבחון את תנאי ההסכם ). לעובד מותר להתפטר ולדרוש פיצויי פיטורים מהמעסיק במקרה שתקופת החל"ת לא מוגדרת או ארוכה.
מה חובות המעסיק כאשר מסתיימת תקופת החל"ת ?
- בסיום תקופת החל"ת המעסיק מחויב להחזיר את העובד לתפקידו הקודם באותם תנאים כפי שהיו לפני היציאה לחל"ת. גם העובד מחויב לחזור לעבודה בסיום החל"ת וככל שיבחר לא להגיע לעבודה עלולים לראות בו כמי שהתפטר מעבודתו.
הוצאת חל"ת של עובדת בהריון
- חוק עבודת נשים מטיל על המעסיק איסור מוחלט לצמצם את היקף המשרה של העובדת או לפגוע בהכנסתה אשר עבדה באותו מקום כשישה חודשים ומעלה, בכל תקופת ההריון ועד 60 יום לאחר הלידה, אלא בכפוף לקבלת היתר מאת הממונה על עבודת נשים ממשרד התעשיה המסחר והתעסוקה.
בהצלחה;
בכבוד רב;
יצחק קירה, צבע ושות'
משרד עורכי – דין
יש בשכונתך מצוקת חניה ובכל זאת חטפת דו"ח?
מצוקת חניה איננה תופעה חריגה בערים כמות תל אביב, רמת גן, ירושלים חיפה ראשון לציון ועוד.
כך, אנחנו נתקלים לא אחת במקרים שבהם פקח החניה מושיט את ידו לפנקס בקלילות ורושם לנו דו"ח חניה על סך 100 ₪ במקרה הטוב או 250 ₪ במקרה הרע אפילו שמקום ידוע כסובל ממצוקת חניה.
קבלת תשלום במזומן- הלכה למעשה
עדכון בעקבות אישור חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח – 2018
לאור אישור החוק לצמצום השימוש במזומן התשע"ח – 2018, (להלן: "חוק הצמצום") להלן עדכון לנייר עמדה בקשר להגבלת השימוש במזומן בחברה, גביית דמי שכירות ותשלום בגין שירותים, ולבקשתך.
בקע מפשעתי – לא תמיד תאונת עבודה.
בית הדין לא הכיר בבקע מפשעתי כתאונת עבודה מאחר ופנייתו של התובע לקבלת טיפול הייתה מאוחרת מהזמן הקבוע בחוק.
האם מועד ההתיישנות של תביעה כנגד חברת ביטוח הינו קשיח (היינו 3 או 7 שנים לאחר התאונה)?
או שמא הוראות חברת הביטוח באשר להתנהלות הנפגע מולה יכולות להוות הארכה של תקופת ההתיישנות הקבועה?
האם תעודת ביטוח חובה יכולה לכסות פגיעה בת”ד שאירעה לפני כניסתה לתוקף?
האם מועד ההתיישנות של תביעה כנגד חברת ביטוח הינו קשיח (היינו 3 או 7 שנים לאחר התאונה) או שמא הוראות חברת הביטוח באשר להתנהלות הנפגע מולה יכולות להוות הארכה של תקופת ההתיישנות הקבועה?
מה דינו של אדם אשר עצר את רכבו בכדי לסייע לנפגעים בתאונת דרכים ונפגע בשל כך?
האם נחשב כנפגע בתאונת דרכים ? אם כן, מי חברת הביטוח האחראית לפיצוי בגין נזקו?
הפרעות קשב – הפיצוי בהליך המשפטי
כיצד נקבע הפיצוי בגין הפרעות קשב בהליך המשפטי, כיצד נמדדת הפרעת הקשב והשפעותיה, מדוע ישנה חשיבות עצומה להבנת דרכי הבדיקה והאבחון של הפרעת קשב וריכוז וזאת כתנאי לקביעת הנכות הנכונה של הנפגע. אבחון נכון מוביל לטיפול נכון, לקביעת נכות נכונה ולפיצוי הולם ונכון. עו”ד גיל צבע סוקר בפשטות וללא מינוחים רפואיים מסובכים את החשיבות בבדיקה נכונה של הפרעות הקשב וריכוז, הטיפול הנכון ומשם הפיצוי הנכון לנפגע.
זמינים עבורכם
עו"ד יצחק קירה – שותף
עו"ד גיל צבע – שותף
עו"ד משה אשכנזי שותף
עו"ד אוהד ריצ'מונד
עו"ד אייל ישי
עו"ד נופר בן אליעזר
עו"ד קטיה קוליקרוב
עו"ד מרינה רזיאל
עו"ד חן אורן
אייל שלף פיתוח עסקי
גיל יחזקאל- מנהלת המשרד
בקרו אותנו
דניאל פריש 3, ת"א
צרו קשר
בקרו אותנו
רח' דניאל פריש 3, "המגדל" – קומה 17, תל אביב