קבלת תשלום במזומן- הלכה למעשה

 

עדכון בעקבות אישור חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח – 2018

לאור אישור החוק לצמצום השימוש במזומן התשע"ח – 2018, (להלן: "חוק הצמצום") להלן עדכון לנייר עמדה בקשר להגבלת השימוש במזומן בחברה, גביית דמי שכירות ותשלום בגין שירותים, ולבקשתך.

במרץ 2018 חוקק ואושר חוק הצמצום ועניינו אימוץ המלצות "ועדת לוקר" לבחינת צמצום השימוש במזומן.

חוק הצמצום קובע הגבלות על תשלום בגין נכס ו/או שירות במזומן – וההגבלות הן על מקבל התשלום ועל המשלם.

מזומן בראי החוק לרבות כל מטבע לרבות מטבע חוץ. כמו כן מטיל החוק הגבלות על קבלה או מסירה של שקים ללא שם מוטב ו/או ללא פרטי המסב.

ההגבלות החלות על פי החוק לקבלת תשלום במזומן הן בכל עסקה שסכום העסקה הכולל מע"מ אגרות ובלו הנו בסך העולה על 11,000 ₪ או 50,000 ₪ בהתאם לקשר שבין הצדדים לעסקה (בני משפחה, קשר עסקי וכד').

כמו כן הוטלו מגבלות לגבי המחאות בינהן איסור קבלת / מסירת המחאה בסכום שעולה על 5,000 ₪ מבלי לציין שם מוטב, או המחאות מוסבות מבלי שצויין שמו ומס' הזהות של המסב על גבי ההמחאה.

"מחיר העסקה" נקבע כתמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה עבור הנכס ו/או השירות. בהסכמי שכירות מחיר העסקה הנו התשלום "שיש לשלם מעת לעת" היינו דמי השכירות או הניהול וכד' בהתאם להסכם השכירות (היינו רבעוני חודשי וכד').

המגבלה על תשלום במזומן נקבעת לפי "מחיר העסקה", יחד עם זאת גם בעסקה אסורה בתשלום במזומן ניתן לשלם עד 10% ממחיר העסקה במזומן. בכל תשלום במזומן יש חובה לדווח.

מי שהפר הוראות חוק זה צפוי לקנס בגובה משתנה ובשיעורים של 15%, 20% ו- 30% מהסכום ששולם במזומן. הקנסות יקבעו על ידי המנהל לאמר – מדובר בקנס מנהלי (ללא בירור או משפט).

בנוסף, יראו את "רושם הפרטים" ו/או את "מפצל התשלום" כאחראי במרמה ודינו מאסר שלוש שנים.

 

המגבלות על שימוש במזומן ייכנסו לתוקף בתוך ביום 1 בינואר 2019, ואילו המגבלות על השיקים – חצי שנה לאחר מכן, ביום 1 ביולי 2019.

החוק קובע תקופת הסתגלות בת תשעת החודשים במסגרתם לא יוטל עיצום כספי או קנס על מי שהפר את המגבלות בפעם הראשונה.

 

להלן אביא את עיקרי החוק והשלכתו על פעילות ליבה של החברה. כבר יובהר כי בכל מקרה של ספק יש לפנות למחלקה המשפטית ליעוץ ספציפי.

 

"אדם שאינו עוסק"       לרבות עוסק שלא במסגרת עסקו;

"מזומן"                         שטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל, וכן מטבע חוץ;

"מחיר העסקה"       התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות מס ערך מוסף, מס קנייה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות; לעניין זה – 

1)   אין נפקא מינה אם חלק מהתמורה שולם שלא במזומן אלא בשווה כסף;

2)   במכירת כמה נכסים, לא יראו את המחיר המצטבר של כל הנכסים כמחיר של עסקה אחת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים על מכירתם בעת ובעונה אחת;

3)   בעסקה מתמשכת לקבלת שירות יראו כל תשלום שיש לשלם באופן תקופתי מעת לעת, כמחיר העסקה;

4)   במכר של זכות שכירות שהתמורה משולמת מעת לעת, ולא לשיעורין, יראו כל תשלום שיש לשלם כמחיר העסקה;

5)   בעסקה שנושאה הוא מזומן, ובכלל זה הפקדה, משיכה, העברה או המרה של מזומן, לא יראו את סכום המזומן כחלק ממחיר העסקה;

            "מספר זהות" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

                                    1)         לתושב – מספר הזהות במרשם האוכלוסין;

                                    2)         לתושב חוץ – מספר דרכון או תעודת מעבר;

                                    3)         לתאגיד – מספר הרישום במרשם המתאים;

 

"עסקה" – מכירה או קנייה של נכס או מתן שירות או קבלתו; 

סעיף 2 לחוק הצמצום אוסר על עוסק ומי שאינו עוסק, לשלם ו/או לקבל תשלום במסגרת עסקה במזומן ומעל הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה וכלהלן:

  • תשלום במזומן לעוסק, בין כמשלם ובין כמקבל – לא ישולם בגין העסקה במזומן אם סכום העסקה עולה על 10,000 ₪;
  • תשלום במזומן למי שאינו עוסק, בין כמשלם ובין כמקבל – לא ישולם בגין העסקה במזומן אם סכום העסקה עולה על 50,000 ₪;

(הערה: ישנן הוראות ספציפיות בין בני משפחה ותיירים)

 

  • בתשלום בהמחאה – לא יקבל ו/או לא ימסור – אדם, בין כמשלם ובין כמקבל, שיק העולה על 5,000 ₪ בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששמו נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין.
  • לא יסב אדם שיק ולא יקבל נסב שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בשיק.

בנוסף, הוטלו על הבנקים הגבלות בפרעון שקים כאמור שאין עליהם את כל הפרטים המחוייבים דוגמת המוטבים פרטי המסבים וכד'.

 

שיעור העיצום מהתשלום במזומן, מהתשלום בשיק או מהשיק המוסב יהיה:

1) אם התשלום או השיק הוא עד 25,000 שקלים חדשים שיעור –של 15% ;

2) אם התשלום או השיק הוא מעל 25,000 שקלים חדשים ועד 50,000  שקלים חדשים שיעור ש 20%

3) אם התשלום או השיק הוא מעל 50,000 שקלים חדשים שיעור –של 30%;

 

כמו כן הוטלו הגבלות על עסקאות המקרקעין המחייבות דיווח על אופן ביצוע התשלום בעסקה ואם בוצע במזומן. בנוסף, יהיה המנהל רשאי שלא להנפיק אישורי מיסים לטאבו אם לא דווח אופן התשלום. ככל שלא ידוע לצדדים לעסקת מקרקעין במועד החתימה על אופן ביצוע התשלום ישנה חובה בהתאם לחוק לדווח עד 6 חודשים על אופן ביצוע התשלום.

נקבעה סמכות לשר לשנות את סכומי העסקה ל- 6,000 ₪ ו, 15,000 ₪ בהתאמה והחל מיום 01.01.2020.

 

באשר להמחאות קובע החוק בתוספת השניה איסור על תאגיד בנקאי לפרוע המחאות אם-:

  • שם הנפרע אינו נקוב בשיק;
  • אם השיק הוא שיק מוסב והסכום הנקוב בו עולה על 10,000 שקלים חדשים, מתקיים אחד מאלה:
  •          לא נקובים בשיק השמות של המסב והנסב ומספר הזהות של המסב;
  •          השיק הוסב יותר מפעם אחת, למעט –  

1) היסב שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת החוקה ,שנועד לתיקון פרטים בשיק בהתאם לסעיף 31(4) לפקודת השטרות, ובתנאים שקבע;

2)  אם לאחר ההיסב הראשון השיק הועבר לתאגיד בנקאי, לבנק הדואר או לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לשם פירעונו;

3)  אם ההיסב השני הוא לגוף פיננסי מפוקח; שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע כי היסב כאמור ייעשה רק לגבי שירותים שקבע;

4)  אם לאחר היסב כאמור בפסקה (3), השיק הוסב מהגוף הפיננסי המפוקח לגוף פיננסי מפוקח אחר פעם אחת בלבד.

 

 

בנוסף, ישנן הגבלות נוספות על תשלום במזומן ומכח החוקים כלהלן:

 

  1. סעיף 47א לחוק מע"מ, אשר כותרתו "חובת עוסק בעת רכישה":

(ד) מספרי חשבוניות המס יוקצו לעוסק על ידי המנהל האופן מקוון, כפי שיורה המנהל, עד 30 בנובמבר של כל שנה, לשימושו בשנה שלאחר מכן, כולה או חלקה.

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 69 (ה"ח 2299)

(ב) (1) חשבונית מס תכלול פרטים שקבע שר האוצר, ובלבד שיפורט בה המס בנפרד; אך רשאי המנהל להתיר, דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות, ציון המלים "כולל מס" במקום פירוט המס בנפרד;

(2) חשבונית מס שיוציא עוסק מורשה לעוסק, למוסד כספי או למלכ"ר הרשומים באזור או בשטחי עזה ויריחו תהיה בצורה שקבע המנהל, תכלול פרטים שקבע ותודפס בבית דפוס שהמנהל אישר.

 

מיום 9.6.1995

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ה מס' 1526 מיום 9.6.1995 עמ' 324 (ה"ח 2393)

 (2) חשבונית מס שיוציא עוסק מורשה לעוסק, למוסד כספי או למלכ"ר הרשומים באזור או בשטחי עזה ויריחו בידי הרשות הפלסטינית תהיה בצורה שקבע המנהל, תכלול פרטים שקבע ותודפס בבית דפוס שהמנהל אישר.

 

מיום 1.4.2012

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ב מס' 2351 מיום 1.4.2012 עמ' 318 (ה"ח 625)

הוספת סעיף קטן 47(א1)

 

מיום 1.1.2014

סעיפים קטנים 47(א), 47(ד) מיום 1.1.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 274 (ה"ח 436)

(תיקון מס' 37) (תיקון)

ס"ח תשע"ב מס' 2334 מיום 23.1.2012 עמ' 153, 154 (ה"ח 625)

(תיקון מס' 37) (תיקון מס' 2)

ס"ח תשע"ב מס' 2351 מיום 1.4.2012 עמ' 319 (ה"ח 625)

  1. (א) עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס שמספרה הוקצה על ידי המנהל לפי סעיף קטן (ד), או חשבונית מס שמספרה לא הוקצה כאמור ובלבד שחשבונית כאמור שמספרה לא הוקצה אינה חייבת בפירוט לפי הוראות סעיף 69(א2), במקום חשבונית עסקה, וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה.

(ב) (1) חשבונית מס תכלול פרטים שקבע שר האוצר המנהל, ובלבד שיפורט בה המס בנפרד שיפורטו בה המס בנפרד וכן מספר הרישום של הקונה; אך רשאי המנהל להתיר, דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות, ציון המלים "כולל מס" במקום פירוט המס בנפרד ואי-ציון מספר הרישום של הקונה;

(2) חשבונית מס שיוציא עוסק מורשה לעוסק, למוסד כספי או למלכ"ר הרשומים בידי הרשות הפלסטינית תהיה בצורה שקבע המנהל, תכלול פרטים שקבע ותודפס בבית דפוס שהמנהל אישר.

(ג) היתה חשבונית המס נוגעת גם לעסקאות החייבות במס וגם לעסקאות הפטורות ממס, או נוגעת לעסקאות החייבות במס ולעסקאות החייבות בשיעור אפס, יצויינו בחשבונית פרטי החשבון לגבי כל סוג בנפרד.

(ד) מספרי חשבוניות המס יוקצו לעוסק על ידי המנהל האופן מקוון, כפי שיורה המנהל, עד 30 בנובמבר של כל שנה, לשימושו בשנה שלאחר מכן, כולה או חלקה.

47א.     קונה שהוא חייב במס, שרכש נכסים או שירותים לצורך עסקו או לשימוש בעסקו או לצורך פעילותו, חייב לנהוג כלהלן:

     (א)    עלה ערך הנכסים או השירותים על 306 שקלים חדשים אך לא הגיע ל-20,000 שקלים חדשים, ידרוש ממוכר שהוא עוסק מורשה חשבונית מס או ישלם בהעברה בנקאית, בכרטיס אשראי או בשיק שהוא חתום עליו כמושך ונאמר בו כי התשלום הוא למוכר בלבד;

     (ב)    היה ערך הנכסים או השירותים 20,000 שקלים חדשים או יותר, חייב הוא לדרוש ממוכר שהוא עוסק מורשה חשבונית מס ולא ישלם בשטרי כסף, ואם שילם בשיק מוסב יוסיף על גב השיק את שמו, חתימתו ומספר הרישום במשרד מס ערך מוסף.

(ג) הטוען שקיים תנאי סעיף זה – עליו הראיה.

 

  1. קיימות למעשה שתי "תקרות" לתשלום במזומן:

 

אם הספק עוסק מורשה, ניתן לשלם במזומן כל עוד סכום העסקה לפני מע"מ קטן מ-20,000 ש"ח (כלומר, ניתן לשלם עד 23,400 ש"ח במזומן בהינתן מע"מ 17%).

אם הספק אינו עוסק מורשה, ניתן לשלם במזומן עד 20,000 ש"ח.

 

  1. שימו לב: החובה אמנם מוטלת כאן על הקונה, ורק אם הוא עוסק, ורק אם מדובר בהוצאה עסקית, אולם יוצרת חובה נגדית אצל הספק לא לקבל תשלום במזומן מעל הסכום המותר.

 

  1. מכאן, שוכר של נכס אצל הקבוצה, ברוב הנכסים למעט מגורים, הינו עוסק מורשה ומכאן שאין לקבל ממנו מזומן מעל 20,000 ₪ + מע"מ.

 

חוק העונשין:

 

  1. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בהתאם להוראות חוק העונשין, לא רק שמותר לשלם במזומן – חוק העונשין אף מחייב עוסקים לקבל תשלום במזומן – שאחרת יהווה הדבר עבירה שדינה מאסר.

 

סעיף 489 לחוק העונשין קובע כך:

 

  1. מטבע או שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב, דינו – מאסר שלושה חדשים.

 

 

חוק איסור הלבנת הון:

 

  1. באופן עקיף גם החוק לאיסור הלבנת הון מטיל הגבלות ו/או חובות הנובעות מתשלום במזומן. למרות שהחוק לאיסור הלבנות הון אינו מתייחס ספציפית לאיסור תשלום במזומן יש בביצוע תשלום במסגרת עסקים במזומן משום חשד המחייב דיווח – להלבנת הון.

 

  1. חוק איסור הלבנת הון קובע כרכוש אסור רשימה ארוכה מאוד של פעולות אסורות כאשר השימוש במזומן מעיד לכאורה כי מקורו בפעולה אסורה:

 

איסור עשיית פעולה ברכוש אסור

  1. העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השניה ובשווי שנקבע בה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.

הוכחת ידיעה

  1. לענין סעיפים 3 ו-4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.

סייג לאחריות פלילית

  1. (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 אם עשה אחת מאלה:

(1)        דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה;

(2)        דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א – אם הוראות הסעיפים חלות עליו.

(ב)        השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1).

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

  1. מעבר לחובה הכללית המתוארת לעיל בסע' 3-4 וכן חזקת הידיעה לכאורה בסע' 5, מפרט החוק בפרק חובות המוטלות על נותן שירות עסקי הוראות ספציפיות לגבי רישום העוסקים / הלקוחות וכן הוראות ספציפיות של דיווח כתנאי להגנה משפטית, ובמקרים מסויימים:

סימן ג': חובות המוטלות על נותן שירות עסקי

הטלת חובות על נותן שירות עסקי (תיקון מס' 13) תשע"ד-2014

8ב.(א)  בפרק זה –

                        "לקוח" – מי שמבקש שירות עסקי מנותן השירות העסקי, ואינו מעסיקו;

                        "נותן שירות עסקי" – עורך דין או רואה חשבון, …

                        "פעולות בפיקוח בית משפט" – …

:

                        "שירות עסקי" – כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:

(1)        קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;

(2)        קנייה או מכירה של עסק;

(3)        …

(4)        קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;

(5)        הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

 

(ב)   לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר המשפטים, בצו, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, כי נותן שירות עסקי –

(1)        לא ייתן שירות עסקי אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין, היה הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב);

(2)        ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:

(א)        פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);

(ב)        כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

(ג)         שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד)        הוראות לפי סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על פעולות בפיקוח בית משפט.

(ה)        נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות.

(ו)         אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

 

 

לסיכום:

 

  1. הוראות חוק הצמצום במזומן קובע כללים חדשים וברורים באוסרים על שימוש במזומן ובהתאם להוראות החוק.

משמעות הוראות החוק לגבי החברה היא שבכל מקרה אין לקבל תשלום במזומן, בהמחאות מוסבות ללא ציון שמות המסבים ומס' זהותם ובוודאי לא המחאות שאין שם מוטב.

באשר להמחאות צד ג' לתשלומים אזי אין לקבל אלה אם נרשמו לפקודת החייב – השוכר והוא הסב אותן לתשלום לחברה תוך ציון שמו המלא מס' זהות וחתימה.

 

בכל מקרה יש להמנע מקבלת תשלומים במזומן. בכל מקרה של ספק יש לפנות למחלקה המשפטית.

 

לשירותך,

בכבוד רב ובברכה

 

גיל צבע, עו"ד

יצחק קירה, צבע ושות'

משרד עורכי – דין

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *